דוד בלוך ממייסדי הנח"ל מעיד: כל האמת על הנח"ל החרדי והרב שטיינמן זצ"ל. מה הגיב הגראי"ל לרעיון הקמת הנח"ל וממי הוא חשש.

אחרי עדותו של בר חיים: דוד בלוך ממייסדי הנח"ל יוצא אתמול בעדות על כל האמת על הנח"ל החרדי והרב שטיינמן זצ"ל. מה הגיב הגראי"ל לרעיון הקמת הנח"ל וממי הוא חשש.

בטור שמפרסם דוד בלוך אתמול במוצאי שבת פר' שמות, בטור שנקרא נטפי שפיות, הוא כותב כך:

כל האמת על הנח"ל החרדי והרב שטיינמן זצ"ל

מאבק איתנים מתנהל מאז פטירתו של הגראי"ל בין אנשי חצרו של הגראי"ל ובין אנשי ה'פלג הירושלמי' ו'הסיקריקים' בנושא: תמיכת הרב זצ"ל בנח"ל החרדי - בלוף או מציאות. לטענת ה'פלג', תמך גם תמך, לטענת אנשי חצרו, לא זו בלבד שלא תמך אלא אפילו התנגד נחרצות.

המאבק מתנהל בפאצ'קווילים, במאמרים, בסדרים וביניהם, על ספלי קפה ומאפרות גדושות, בהתפעלות הנפש, ובשפתיים דולקות.

לפני שאספר את מה ששמעתי בעצמי מהגראי"ל, אקדים: כשאתה קורא את הטיעונים אתה למד ששני הצדדים מסכימים שתמיכה בנח"ל החרדי היא סטיה חמורה מ'ההשקפה' הנכונה, ומי שתומך בפרוייקט זה הוא חשוד על ג' החמורות. הוויכוח הוא, האם אכן תמך הרב זצ"ל או לא. אף אחד לא מעלה בדעתו לרגע צד שהוא אכן תמך, אך מאחר וזו הייתה דעתו – דעת תורה. נלמד מכך שהקמת הנח"ל הייתה חשובה וקריטית להציל נפשות וסיבות אחרות. דהיינו: אנשי החצר, הם אלה שקובעים מהי ההשקפה הנכונה המזוקקת, ולכן הם חייבים להכניס את הגראי"ל לשבלונת ההשקפה שלהם. האם צריכים אנו עוד הוכחה לטיעון הקבוע שאנשי החצר הם אלה שקובעים את הלך הרוח בקרב ההמון השקפותיו ודעותיו, והם אלה שדואגים ש'הגדולים' יחשבו ויסברו כמוהם ועל פי אותן שיטות הפעולה שלהם? לדידם, כל הגדולים צריכים לסבור אותו דבר!

כפי שהבטחתי לעצמי, עוד אשב בקרוב לכתוב את סיפור ייסודו של הנח"ל החרדי מזוויות שונות: רבנים, גבאים, מפקדי צבא, חיילים, הורים. אספר הפעם סיפור אחד בנושא זה שאני עצמי נכחתי בו.

שותפי להקמה ומי שמכהן כיום כרבו של הגדוד החרדי ידי"נ הרב יצחק בר חיים הי"ו, שמוסר את כל עצמו לרווחתם ומצבם הרוחני והפיזי של החיילים. [הבחור מטפס בגיל 60, בימי מטר סוחף ובימי שרב לוהט של הבקעה, לפילבוקסים [מוצבים קטנים] נידחים בשולי הדרך לעודד חיילים, לחלק להם חיבוקים, ביתיות, וסוכריות. ולהרעיף עליהם חום, אהבה, וקדושה עד בלי גבול. בשתי מילים: צדיק אמיתי ואכמ"ל] לחץ עלי להכנס לגראי"ל ולברר אצלו את דעתו בנושא [היו לנו כבר כמה וכמה חתימות חרש של 'גדולים' שטרם הגיע זמנם להיות 'מרן'.]

בתחילה, סירבתי. לא היה לי ספק שבמקרים כאלה גם הגדולים עצמם לא רוצים שתשאל, תעשה בשקט. למה להביך השפה מוכרת, אחרי הלחצים. נכנסנו. לאחר ששמע את השאלה, שתק דקה ולאחר מכן פנה למשב"ק שהיה בחדר [כדי לא לסכן אותו לא אנקוב בשמו] ואמר לו כך: 'זה דבר טוב מאוד אך לא שווה מחלוקת עם ר' שמואל' [אוירבך] לאחר שתיקה של דקה נוספת, הוסיף ואמר: 'תלכו לש"ס שיעזרו לכם'. ובזה הסתיימה הפגישה. אני רוצה לציין ולטפוח לעצמינו על השכם. לא פרסמנו את הסיפור הזה גם בשנים שהותקפנו קשות כאנשים שאינם מצייתים ל'גדולים', הפרסום באותם השנים על תמיכת הגראי"ל זצ"ל לא הגיע מאתנו.

נ.ב. בעיתון 'יתד נאמן' שהיה אז בשליטת נתי גרוסמן הידוע, לא פרסמו מאמר נגד הנח"ל החרדי. דאגו לכך אנשי החצר שידעו ללא ספק שהגראי"ל תומך ומאמר כזה היה נתפס כפגיעה בכבודו. לקרוא היום מאותם אנשים שהגראי"ל התנגד להקמת הנח"ל כי כל ניסוח מורכב יותר של עמדתו לא מתאים לתבנית ההשקפה שיצרו בצלמם ודמותם, מה נאמר, עצוב ומקומם. ובעיקר הוא מעקר כל אפשרות לטיפת אמון במערכות הללו. ועוד אספר אי"ה – והרבה.

עד כאן דבריו של דוד בלוך, שכאמור עוד מבטיח לחשוף בהמשך סיפורים רבים. אפשר לומר שהוא משקר ואפשר לומר שלא, מה שברור ששרשרת העדויות שנחשפות בזה אחר זה, הם מאוד מדאיגות ומצטיירות כיותר מידי אמינות.

אגב, סיפר לנו היום ידיד קרוב של אחד ממשפחת דוד בלוך, שכבר אז היה מספר אותו בן משפחה את סיפור זה שהוא נכנס להגראי"ל לבקש הסכמה על הקמת הנח"ל, והוא השיב כאמור שזה דבר מאוד טוב, אך הוסיף אותו דוד בלוך: הקורת רוח והנהרה שהתפשטה על פניו מהרעיון, לא ראיתי כמוה בכל השנים. אך כאמור הוא אמר שלא ראוי לצאת בפומבי, כי זה לא שווה מחלוקת עם רבינו ר' שמואל אוירבעך שליט"א. ללמדך את מה שכל בוגר זוכר, שכבר אז לפני עשרים שנה, הדמות שהייתה הברת פלוגתא ושממנה חששו כולם, היה רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א